הביקוש בקו עלייה מתמיד, ההיצע לא: משבר הדיור במגזר החרדי ללא פתרונות באופק

המחאה של רוטשילד לא היתה שם, אבל לאלפי משפחות צעירות בבני ברק, אלעד וירושלים אין פתרונות דיור באופק. עם צורך של 4,000 דירות חדשות וגידול של 4% בכל שנה, הבעיה לא תיפתר בעצמה.

צביקה בראון, מחלקת קשרי משקיעים

את משבר הדיור בישראל, ההולך ומחריף ככל שהשנים עוברות, כולם כבר מכירים. ממציאות זו סובלים רבים, אך יש מגזר שבו מצוקת הדיור ‘זוכה’ למאפיינים ייחודיים, בעיקר בשל השוני החברתי שלו: המגזר החרדי. אוכלוסייה זו סובלת ממחסור משמעותי בהיצע הדירות כבר שנים רבות – על פי ההערכות קיים ביקוש קשיח של למעלה מ-4,000 דירות חדשות בשנה עבור המגזר, ובד בבד קצב הגידול הטבעי במגזר החרדי עומד על כ-4% לשנה (כך עפ”י נתוני הלמ”ס).

הביקוש למגורים במגזר החרדי הוא ביקוש קשיח, כאמור, ונמצא במגמת עלייה מתמדת – שכן זוגות צעירים חרדים אינם נוהגים לגור יחד עם הוריהם באותה דירה לאחר החתונה, בניגוד למגזר החילוני שבו התופעה מוכרת יותר (לרוב מטעמים כלכליים).

מדי שנה נישאים בישראל כ-6,000 זוגות חרדים, מרביתם מתגוררים בערים החרדיות המובהקות דוגמת בני ברק, אלעד, קריית ספר, בית”ר עילית ושכונות חרדיות בירושלים. אך למרות הנתון המרשים, בנייה חדשה של שכונות וערים ייעודיות לא נראית באופק. בערים הקיימות אין עתודות קרקע, ותוכניות התמ”א ופינוי-בינוי במתכונתן הנוכחית אינן מספקות מענה אמיתי לשיפור הדיור.

סביבת מגורים ייחודית לצרכי הקהילה

בארץ יש כאמור שש ערים המזוהות כערים חרדיות או כערים עם ריכוז חרדי גבוה: בני ברק, מודיעין עילית, בית”ר עילית, אלעד, ירושלים (שבה גרים כ-150,000 חרדים) ובית שמש (שאינה מוגדרת באופן מובהק כעיר חרדית, אך ההערכה היא שכ-50% מהתושבים בה הם חרדים). מספרן המועט של ערים חרדיות בכלל ובאזור המרכז בפרט מעצים עוד יותר את המצוקה הקיימת.

לתנאים הסביבתיים יש השפעה משמעותית על המצוקה הקיימת, מכיוון שתנאי הסביבה הנדרשים למגזר החרדי מגבילים את האפשרות להשתקע בערים מעורבות. למשפחה חרדית יש צרכים בסיסיים בלתי ניתנים להתפשרות כמו בית כנסת, מקווה, מרכול שכונתי עם מוצרים כשרים, בתי ספר וגני ילדים ייעודיים וכמובן קהילה תומכת, ועל כן ברוב המקרים מגזרים אלו נוטים להתקבץ יחד בשכונות או בערים מסוימות.

נקודה חשובה לא פחות היא סביבת עבודה מתאימה. לכל סביבת מגורים חרדית יש צורך במקומות עבודה המותאמים לאורח החיים החרדי, ובנוסף חשוב שיהיו מונגשים – בין אם על ידי הקמת מרכזי תעסוקה בסביבת הערים החרדיות ובין אם על ידי הקמת מערך תחבורה ציבורית המותאם לקהל החרדי ומספק מענה תחבורתי הולם.

בנייה לגובה – לא בבית ספרנו

אם בערים המרכזיות בישראל קיימת תופעה מתפתחת (והכרחית) של בנייה לגובה, הרי כשמדברים על בנייה של דירות חדשות במרכזים החרדיים, הבנייה הרווייה תוגבל בשל אופיו של המגזר החרדי. לדוגמה, בעיר בני ברק קיימת הגבלה של עד 6.5 קומות לבניין מגורים – חמש קומות ופנטהאוז. הסיבה היא הימנעות של חלקים נרחבים מהציבור החרדי משימוש במעליות בשבת, אף כאלה בהן מותקן מנגנון “מעלית שבת”. בין השאר עקב פסיקת רבנים על פגיעה באופי השבת.

לאיסור זה השפעה ישירה על האופי הנדל”ני של הערים החרדיות – אף אחד לא מעוניין לקנות דירה בקומה גבוהה ולדון את עצמו לטיפוס קבוע במדרגות מדי שבת.

ושאבתם מים, בששון?

בקומות הגבוהות במגדלי מגורים מותקנות מערכות מים הפועלות על חשמל, וברוב המקרים קיים איסור להשתמש במערכות אלו בשבת, ללא התקן מיוחד לשבת. בנוסף, ברשויות מסוימות נפוץ בשנים האחרונות השימוש במוני מים דיגיטליים. מונים אלו עלולים להוות בעיה מבחינה הלכתית, שכן בחלק מהמערכות הללו קיים משדר המעביר את קריאת המונה בעת השימוש בברז – שוב, דבר האסור בשבת. בעיה זו, אגב, קיימת גם בבתים נמוכים וישנים, ועל כל רשות הקולטת או מאכלסת ציבור חרדי לתת על כך את הדעת ולמצוא פתרונות הולמים.

כל בית צריך מרפסת….

זה עתה עברנו את חג הסוכות – וכידוע, ההלכה מגדירה כללים ברורים לבניית הסוכה. גודלה המינימלי צריך להיות ריבוע של שבעה טפחים (56-70 ס”מ), וגובהה – עשרה טפחים (80-100 ס”מ). הגובה המקסימלי צריך להיות לא יותר מ-20 אמות (כ-10 מטרים). מידות אלו הכרחיות על פי ההלכה, ולרוב הן יהיו גדולות יותר כדי להכיל את כל המשפחה המורחבת. והכי חשוב – הסוכה צריכה להיות פתוחה לשמים.

מה זה אומר? במגזר החרדי מרפסת היא צורך חיוני ולא מותרות. המרפסת אינה סממן לעושר או לשפע, כי אם מתחם חיוני לקיום מצוות הסוכה. רשויות חרדיות יקפידו על תכנון תכניות הנותנות מענה לסוגיה זו (ובהתאם לכך גם ייתנו הקלות בנייה), בעוד רשות ‘רגילה’ עשויה להתעלם מעניין זה.

הגודל כן קובע

אם זוג חילוני יכול “להסתפק” בדירת 3 חדרים ויכול לגור בה מספר שנים, זוג חרדי לעומת זאת חושב קדימה ולוקח בחשבון את התרחבות המשפחה בעתיד, בתקווה שבטווח מאוד קצר המקום יהיה צר מלהכיל.

ישנו פן נוסף לגודלה של הדירה. אירוח של משפחה במשך שבת שלמה הוא מצב מאוד תדיר במגזר. זוג שגר מחוץ לעיר ומעוניין להתארח אצל ההורים או אצל קרובי משפחה וחברים בסעודת שבת יצטרך לשהות כל השבת בבית המארחים, ומכאן החשיבות לגודלה של הדירה.

לקהילתיות ישנה חשיבות גבוהה מאוד עבור צורך זה ולעיתים היא אף מספקת פתרון, כיוון שבמקרים של מצוקת מקום מקובל להלין זוגות או משפחות אצל השכנים.

התחדשות עירונית כמעט ולא קיימת בערים הוותיקות, אם מפאת הסיבות שנמנו לעייל בנוגע להגבלת קומות ואם מפני שבערים הוותיקות בדרך כלל הגגות כבר נוצלו לצורך הגדלת דירות, לרוב של הקומות העליונות,

אז מה עושים?

נראה כי הישועה לא תצמח מהערים הקיימות. הניסיונות למתן מענה נקודתי, דוגמת תכנית מתאר חדשה לבני ברק, אשר תכלול הוספה של 10,000 יחידות דיור בטווח של 25 שנה, לא יועילו. ולכן ככל הנראה הקמה של ערים חדשות היא הפיתרון הנכון.

אין מנוס מתכנון והקמה של ערים חרדיות ייעודיות נוספות בהקדם האפשרי על מנת לתת מענה למצוקה זו. במהלך חודש ינואר השנה הצהיר מעל בימת הכנסת שר הבינוי על מתן פיתרון באמצעות בניית שכונות וערים ייעודיות עבור המגזר החרדי. ניתן רק לקוות שמכך יגיע הפתרון.

מלאו פרטיכם ותוכלו להתעדכן בהשקעות בזמן אמת, ללא עלות וללא התחייבות:



שדה חובה*