>, עולם הנדל"ן, אפריל 2017>נדל"ן מקום המדינה – 69 שנות עצמאות

נדל"ן מקום המדינה – 69 שנות עצמאות

אילו דירות היו נפוצות בשנות השישים? כיצד השפיעה מלחמת ששת הימים על שוק הנדל"ן בישראל? ואיך קשורים לזה העולים החדשים? רגע לפני יום העצמאות, מצורפת סקירה קצרה על שוק הנדל"ן הישראלי החל מקום המדינה ועד היום

לירון גומבינר, מנהלת תוכן

שנות החמישים

סיפור שהיה, כך היה: בשנת 1954, שש שנים לאחר שעלה מנחם ארצה והשתקע בעיר רמת גן, פנה אליו גיסו יעקב ובפיו הצעה מעניינת – לרכוש עמו מגרש במושב נווה ירק, סמוך לגבול עם ירדן. מחירה הנמוך של הקרקע לא היווה פיתוי למנחם, והוא העדיף להישאר בעיר המתפתחת, רמת גן, קרוב למקום עבודתו. גיסו יעקב לא ויתר ורכש את חלקת האדמה תמורת 800 לירות בלבד.

לימים שוחררה הגדה המערבית, המושב שכוח האל הפך מיישוב ספר למושב מצליח ביותר ולביתם של ידוענים ואנשי עסקים, ומחירי הקרקע האמירו פלאים. בשנת 2015 מכרו שני ילדיו של יעקב את הקרקע שירשו מאביהם ז"ל והוסיפו לחשבון הבנק שלהם למעלה משמונה מיליון שקלים (!).

נדלן מקום המדינה – 69 שנות עצמאות

סיפור ההצלחה של יעקב (או מצדו השני של המטבע, סיפור ההחמצה של מנחם), אפיין את שוק הנדל"ן בשנים הראשונות של מדינת ישראל. עולים חדשים רבים נתבקשו לבחור מקום מגורים ובחירתם הכריעה לימים את עתידם הכלכלי של ילדיהם ונכדיהם: מי לכפר שמריהו ומי לרמת גן, מי לרשפון ומי לראש העין.

מעט נתונים נאספו בשנים הראשונות, אך כיום ידוע כי המדינה הצעירה סבלה בעשור הראשון לחייה מצניחה חדה במחירי הנדל"ן, בשיעור של כ- 50%. אלו היו שנים לא קלות בישראל, ותקופת הצנע נתנה את אותותיה גם בשוק הנדל"ן. הצנע, אגב, בא לידי ביטוי גם בקרב ציבור הטייקונים, אנשי המעמד הגבוה: רובם גרו בבתים פשוטים, בני 2-3 חדרים לכל היותר, ולא באחוזות מפוארות.

שנות השישים

שנות השישים אופיינו בעיקר בשינוי תפיסה. עד אז התגוררו רבים מתושבי המדינה ב'דירה ללא פרטיות': דירה קטנה, לרוב עד שלושה חדרים, עם מטבח המשותף לדירות סמוכות ולפעמים גם עם שירותים ומקלחת משותפים. האווירה הייתה חופשית ושיתופית, אך אורח החיים הזה הוליד לא פעם מתחים, מריבות, ומן הסתם גם הרבה רגעים משעשעים.

בשנות השישים נבנו דירות גדולות יותר, שכן רבות מהמשפחות שעלו ארצה באותם ימים היו ברוכות ילדים ונזקקו לחלל מגורים גדול יותר. אלו שידם לא הייתה משגת הסתייעו בחברת עמידר, שטיפלה בשלב הזה בכ-200 אלף דירות ושירתה, לצד העולים החדשים, גם זוגות צעירים.

בשנת 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים והניצחון המהיר והמזהיר, נהנתה ישראל מצמיחה כלכלית. המשק פרח ומחירי הדירות עלו. אנשים הרשו לעצמם לקנות דירות חדשות, וקבלנים החלו לבנות דירות גדולות יותר. בנוסף, צפיפות האוכלוסין ירדה שכן החל אכלוס הדרגתי של אזורים מעבר לקו הירוק.

שנות השבעים

השפע והשגשוג נמשכו עד 1973, אך מלחמת יום הכיפורים טרפה את הקלפים. כתוצאה מהמלחמה נקלעה המדינה למיתון עמוק, המדד זינק במאות אחוזים, והאינפלציה גאתה. בעקבות עליית המדד צנחו מחירי הדירות, אך עדיין רבים לא יכלו לרכוש אותן. דירות ארבעה חדרים, לדוגמה, נרכשו על ידי המעמד הגבוה בלבד.

שנות השמונים

העשור הרביעי של מדינת ישראל התאפיין גם הוא באינפלציה חריגה בשיעור של מאות אחוזים. בעקבותיה הוצמדו המחירים לדולר, וננקטו צעדים ממשלתיים דחופים לייצוב המשק (מה שמוכר לכלכלנים שבינינו כ'תכנית הייצוב' משנת 1985).

התקופה ההיא הולידה גם הזדמנויות יוצאות דופן ללא מעט זוגות צעירים: אנשים שלקחו משכנתה במסלול החזרים שאינו צמוד למדד נהנו מבית (כמעט) בחינם. באותו זמן אפשר היה לקחת משכנתה בגובה של כ-80% מערך הבית. האינפלציה שחקה את ההלוואה שנטלו, ולמעשה אותם זוגות שילמו עבור ביתם מעט יותר מחמישית מערכו. ומה עם אלו שלקחו משכנתה במסלול צמוד מדד? נכון מאוד, חלקם משלמים על כך עד היום…

שנות התשעים

בתחילת שנות התשעים החל גל העלייה הגדול מברית המועצות ומאתיופיה. נוצר ביקוש אדיר לדירות, ושוק הנדל"ן זכה לתאוצה. עשרות אלפי דירות נבנו מדי שנה עבור מיליון העולים החדשים, ויזמי בנייה נהנו משלל הטבות ותמריצים שסיפק להם שר הבינוי והשיכון דאז – אריאל שרון.

הביקוש האדיר הוביל לעליית מחירים משמעותית. נבנו שיכונים חדשים, ורבים מהם אוכלסו בצורה הומוגנית: שכונות ליוצאי ברית המועצות, שכונות נפרדות ליוצאי אתיופיה ועוד. לקראת סוף העשור 'נרגע' השוק, ומחירי הנדל"ן התייצבו.

שנות האלפיים

שנות האלפיים אופיינו בשפע, שפע, ועוד שפע. ישראל הפכה לאומת סטארט-אפ, המוח היהודי המציא פטנטים ומכר אותם מעבר לים, רבים התעשרו, וברחבי הארץ נבנו דירות מרווחות בנות 5, 6 ו-7 חדרים. אנשים רכשו דירות, לקחו משכנתאות, והחיים נראו טובים מתמיד.

בשנת 2008 התפוצצה הבועה. משבר הסאב-פריים בארה"ב עצר באחת את הפעילות העסקית והנדל"נית בארה"ב, מוסדות פיננסיים קרסו, ואנשים נותרו ללא קורת גג. המשבר השפיע על מדינות רבות ברחבי העולם וישראל נכנסה אף היא למיתון. אנשים התקשו לשלם את המשכנתה, בתים נמכרו, והאופטימיות נעלמה לזמן מה.

העשור הנוכחי

השפע חזר, אבל לא לכולם. מצד אחד נבנים מגדלי יוקרה ברחבי הארץ ובפרט בתל אביב, ומצד שני אלפי זוגות צעירים מתקשים 'לגמור את החודש' ונאלצים לחזור להתגורר עם ההורים. יישובים בכל הארץ קיבלו היתר להתרחב ולבנות שכונות חדשות (מרביתן מאכלסות בתים צמודי קרקע), אך באזור המרכז אזלו עתודות הבנייה. הפער בין שכבות האוכלוסייה, שבא לידי ביטוי (בין השאר) ביכולת לרכוש נכס, הלך וגדל.

בשנת 2011 הפציעה לחיינו צעירה אלמונית בשם דפני ליף והעלתה לתודעה הציבורית את בעיית הדיור, באקט הפגנתי שקיבל את השם 'מחאת האוהלים'. המחאה אמנם לא השיגה את כל מטרותיה, אך היא הותירה את חותמה בתודעה הציבורית והובילה לסדרה של מהלכים ממשלתיים: חוק מיסוי דירה שלישית, דיור בר-השגה, תכנית מחיר למשתכן ועוד.

כמעט שבעה עשורים חלפו מקום המדינה. שוק הנדל"ן הישראלי צומח ומתפתח, משנה את פניו ללא הרף יחד עם המדינה, ואין ספק כי גם בשנים הקרובות הוא לא יעמוד במקום.

ועד אז – שיהיה לכולנו יום עצמאות שמח!

מלאו פרטיכם ותוכלו להתעדכן בהשקעות בזמן אמת, ללא עלות וללא התחייבות:



אני מאשר/ת קבלת חומר שיווקי ומידע בנוגע להשקעות בדוא''ל
שדה חובה*
הגשמה 2019-09-23T11:44:20+00:00
$.fn.wpcf7OnloadRefill=function(){};