לקראת הבחירות בארה”ב: מי יהיה הנשיא הטוב ביותר לנדל”ן האמריקאי?

לנשיא האמריקאי ולמדיניות הממשלה השפעה רבה על שוק הנדל”ן במעצמת הגדולה בעולם. סקרנו את עמדות המתמודדים בנוגע לסוגיות ליבה דוגמת רמות מיסוי. אז מי עדיף, קלינטון, טראמפ או אולי אחד המתמודדים האחרים?

אילנה לוקצקי, אנליסטית בכירה

שנת 2016 היא שנת הבחירות בארצות הברית. בחודש נובמבר העם האמריקאי יכריע מי מהמועמדים יוביל את המדינה לעוד ארבע שנים ומה יהיה סדר היום הכלכלי. עם הצלחתם של שני מועמדים השנויים במחלוקת, דונלד טראמפ מצד המפלגה הרפובליקנית, וברני סנדרס מצד המפלגה הדמוקרטית, עונת הבחירות הזאת הוכיחה את עצמה כבלתי צפויה. הכול יכול להיות ואין כיום כתב מדיני בארצות הברית שלא מסתייג כשהוא נותן את הפרשנות שלו בעניין.

כל מומחי הנדל”ן ימליצו להשקיע במקומות שהכלכלה צומחת ונוצרים בהם מקומות עבודה חדשים. לאנשים יש יותר כסף, הרגשת ביטחון כלכלי, קל יותר לקבל מימון מגופים פיננסיים, יש הגירה חיובית והביקוש לכל סוגי הנדל”ן גדל. לשתי המפלגות בכלל ולמתמודדים בפרט יש ראייה שונה בנוגע למדיניות הכלכלית שברצונם להוביל. מה ההבדלים? איך התפיסות השונות עלולות להשפיע על הצמיחה הכלכלית ועל רווחת התושבים וכפועל יוצא על סקטור הנדל”ן?

נכון למועד כתיבת הכתבה, נותרו חמישה מועמדים במרוץ לנשיאות: שלושה מצד המפלגה הרפובליקנית – איש העסקים ויזם הנדל”ן דונלד טראמפ, חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת טקסס טד קרוז ומושל מדינת אוהיו ג’ון קייסיק. לצידם ישנם שני מועמדים מהצד הדמוקרטי – מזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון והסנאטור מטעם מדינת ורמונט ברני סנדרס. לכל אחד מהם השקפת עולם משלו על נושאים חשובים לעם האמריקני, כגון תעסוקה, השכלה, חופש הדת, נישואים, אחזקת נשק ונושאים רבים אחרים שמטלטלים את המדינה. לא לכל הנושאים אותה השפעה על הצמיחה הכלכלית ועל תחום הנדל”ן לכן ננסה להתמקד בנושאים הבאים שעל סדר היום בשיח הציבורי בארצות הברית: שכר מינימום, הסכמי סחר בינלאומיים ורמות המיסוי.

שכר מינימום

נכון להיום שכר המינימום הפדראלי הינו 7.25 דולר לשעה, כאשר בחלק מהמדינות אומץ שכר מינימום שונה מהפדרלי. קיים לחץ מצד ארגוני עובדים ותנועות רבות אחרות להגדיל את שכר המינימום. הדוגמה הבולטת היא “Fight for 15” (מאבק על 15), כלומר להגדיל את השכר מרמתו הנוכחית, 7.25 דולר לשעה, עד ל-15 דולר לשעה. ההעלאה תתפרס על פני מספר שנים.

מי תומך בהצעה? ברני סנדרס והילרי קלינטון.
מי מתנגד? שלושת המועמדים הרפובליקניים.

מי שתומך במהלך טוען שתוספת השכר תגרום לצמיחה כלכלית, כי לאנשים שכיום מקבלים שכר מינימום תהיה הכנסה פנויה נוספת. כמו כן, במונחים ריאליים, אם לוקחים בחשבון אינפלציה וצמיחה ממוצעת בתפוקת העובדים, אז שכר מינימום צריך להיות כבר היום 10.9 דולר לשעה. כמו כן, רבים מעלים טיעון מוסרי ולא כלכלי גרידא: הרבה מאוד אנשים העובדים במשרה מלאה חיים מתחת לקו העוני, מה שלא מקובל מבחינה מוסרית. כל בן אדם שעובד צריך לקבל שכר הוגן שיוציא אותו ממעגל העוני.

מנגד, הטיעון המרכזי הוא שהנזק לכלל המשק ולציבור, ובמיוחד לאוכלוסיות החלשות שהמהלך נועד להטיב עמן, יהיה גדול מהרווח של אותה קבוצה מצומצמת שתקבל שכר גבוה. נעשו מחקרים רבים על ידי כלכלנים מובילים שתומכים בעמדה זו, ביניהם זוכה פרס נובל, מילטון פרידמן, שקרא לחוק שכר המינימום “אחד החוקים הכי ‘אנטי שחורים’ (כינוי לחוקים נגד אוכלוסיות חלשות באותה תקופה, א”ל) בספר החוקים, אם לא הגדול שבהם”. מחקר אחר אומר ששכר מינימום בסך 15 דולר לשעה יכול להביא לאובדן של 6.6 מיליון מקומות עבודה. כמו כן, בניגוד למטרות של המהלך לעזור לאנשים שחיים מתחת לקו העוני, רק כ-10% בלבד מתוספת השכר כתוצאה מהמהלך תגיע לאותם עובדים.

ברגע שמעלים את שכר המינימום, המעסיק יכול לשלם את התוספת משלושה מקורות: רווח מהעסק, צמצום בעובדים והגדלת מחירי המוצרים. רוב העובדים אשר מקבלים שכר מינימום בארצות הברית מועסקים בתחומים עם רווחיות מאוד נמוכה, כמו ענף הקמעונאות וההסעדה. בתחומים אלו תוספות במחירי העובדים משולמות ע”י צמצום העובדים, הגדלת מחירי המוצרים או שילוב של שניהם. כתוצאה מכך, הרבה מאוד עובדים שמקבלים כיום שכר מינימום יפוטרו ויאבדו את פרנסתם. כלומר, בפועל תהיה העברת הכנסה אקראית מעובדים “חסרי מזל” בדרגות שכר נמוכות שפוטרו לעובדים “ברי מזל” אשר שכרם יעלה.

ומה יהיה עם “חסרי המזל”? האם יצטרכו עכשיו להיות נטל על קרובי משפחה? להיעזר בארגוני צדקה? לקבל תמיכה מהמדינה? אם יקבלו תמיכה מהמדינה, איך זה ימומן? האם על ידי העלאת המסים?

מיסוי

האתגרים

1. מערכת חוקים מסורבלת שדורשת השקעת זמן ואמצעים רבים בהגשת הדו”חות, הן מצד היחידים והן מצד החברות. כך צמחה תעשיית מומחים עשירה: יועצי ומגישי מס, עורכי דין ורואי חשבון בתחום. מי שמפסידים הם בעיקר עסקים קטנים שאין להם את האמצעים לשלם לכל אותם גורמים מקצועיים ושמשלמים כ-67% יותר עבור הטיפול מאשר עסקים גדולים.

2. רמות מיסוי גבוהות, שהופכות את ארצות הברית לפחות תחרותית בשוק הגלובלי.

3. גרעון תקציבי הנובע ממדיניות ממשלתית בתחום רפואה, ביטוח לאומי, ההגנה ועוד. החוב הלאומי, שהוא למעשה סכמה נטו של כל הגירעונות התקציביים עומד כיום על כ-105% מהתוצר הלאומי הגולמי (תמ”ג), כאשר בתקופת כהונתו של ביל קלינטון עמד החוב הלאומי על כ-56.5% מתמ”ג.

הפתרון של המועמדים הרפובליקניים

הפיתרון של דונלד טראמפ – הורדת המסים מהכנסה רגילה, צמצום לארבע רמות מס במקום שבע הקיימות כיום (0%, 10%, 20%, 25%) והורדת מס על הכנסה מעסק מכל סוג ל–15% (מ-35% נכון להיום).

הפיתרון של טד קרוז – הורדת המיסים מהכנסה רגילה, צמצום לשתי רמות מס בלבד (0% ו-10%), מס אחיד להכנסה מעסק של 16%.

הפיתרון של ג’ון קייסיק – היחיד שלא פרסם את מדיניות המס שלו באופן רשמי, אך משיחות והופעות בתקשורת ניתן להבין שגם הוא בעד הורדת המיסוי, הן עבור הכנסה רגילה והן הכנסה מעסק, אם כי בצורה פחות דרסטית משני המועמדים האחרים (למשל, הורדת מס עסקים מ-35% ל-25%).

האתגר של שלושת המועמדים – כיצד ניתן לממן את הקיצוץ בהכנסות המדינה עקב הורדת רמות המיסוי. התומכים משוכנעים שצמיחה הכלכלית ותוספת משרות חדשות, וכתוצאה מכך חיסכון בתמיכה באוכלוסייה החלשה וחיסכון בעלויות אדמיניסטרציה – יפצו על החוסר התקציבי. המתנגדים טוענים שהתוספת תהיה נמוכה בהרבה מהחוסר, מה שיגרום בעתיד לירידה בצמיחה הכלכלית.

הפיתרון של המועמדים הדמוקרטיים

הפיתרון של הילרי קלינטון – קלינטון העלתה מספר הצעות מדיניות אשר יגדילו את המס מהכנסה רגילה ומהכנסה מעסק, וביניהן תוספת מדרגת מס נוספת של 43.6% להכנסה מעל 5 מיליון דולר, מס מינימלי של 30% להכנסה מותאמת מעל מיליון דולר, הגבלת ניכויים מותרים ל-28%, ביטול חלק מהניכויים המותרים לעסקים, קנסות לעסקים שמעתיקים את כתובתם הרשמית על מנת להקטין את חבות המס ועוד.

הפיתרון של ברני סנדרס – על מנת לממן הצעות מדיניות כגון השכלה חופשית, חופשת לידה בתשלום, רפואה חינם לכולם, מציע ברני סנדרס מיסים נוספים, וביניהם מס הכנסה נוסף של 6.3% שישולם על ידי המעסיק, מס הכנסה אחיד נוסף של 2.2%, הוספת עוד 4 מדרגות מס להכנסות הגבוהות עד לגובה של 52% (יחד עם מס אחיד של 2.2% ישולם מס בסך של 54.2%) ושינוי אופן החישוב של הכנסה מהעסק לצרכי מס.

האתגר של המועמדים הדמוקרטיים – אמנם הכנסות המדינה ממיסוי יגדלו לאור פיתרונות המועמדים, אך הצמיחה הכלכלית תיפגע, שכר עבודה יירד וכמות המשרות תקטן. הפגיעה הכי חזקה צפויה מהמדיניות של ברני סנדרס.

מס על רווחי הון – כיום יש שתי רמות מס:
1 – נכסים המוחזקים עד שנה ממוסים כהכנסה רגילה (מדרגת השכר הגבוהה היא 39.6% ומס נוסף על חלק
מרווחי הון הוא 3.8%)
2 – מדרגות מס מופחתות לנכסים שהוחזקו מעל לשנה (מדרגת שכר הגבוהה היא 20% ומס נוסף על חלק
מרווחי הון הוא 3.8%)

דונלד טראמפ – 2 מדרגות המס נשארות ללא שינוי, אך היות ומיסוי ההכנסה קטן, חבות המס מרווח הון לזמן קצר תקטן. כמו כן, יבוטל מס נוסף של 3.8% לשתי המדרגות.

טד קרוז – הכנסה מרווחי הון תחושב הכנסה רגילה ותמוסה עד מקסימום של 10%, המס הנוסף של 3.8% יבוטל.

ג’ון קייסיק – ניתן להבין שמס על רווחי הון לטווח ארוך יוקטן ל-15%. לא ברור האם יבוטל מס נוסף בסך של 3.8%.

הילרי קלינטון – רוצה להשאיר את שתי המדרגות (טווח ארוך וטווח הקצר) ללא שינוי, אך מציעה לשנות את הגדרת הטווח הקצר משנה אחת לשש שנים, על מנת לעודד השקעות בפרויקטים ארוכי טווח.

ברני סנדרס – ישאיר שתי רמות רווח (טווח קצר וטווח ארוך) ללא שינוי. כמעט ולא יהיה שינוי ברמות המס עבור משקיעים לטווח ארוך ברווח של עד 250,000 $ (למעט תוספת מס הכנסה חדש בסך של 2.2%). רווחים מעל 250,000 $ בהשקעות לטווח ארוך ימוסו כהכנסה רגילה, כלומר מדובר בגידול מס מ-23.8% כיום עד ל-54.2%)

הסכמי סחר בינלאומיים

העולם כיום גלובלי יותר ויותר. לאחרונה נחתם בארצות הברית הסכם שכר בינלאומי מהגדולים ביותר, ששמו הוא Trans Pacific Partnership. זהו הסכם בין ארצות הברית, יפן ועוד 10 מדינות אחרות באוקיאנוס השקט. המטרה של ההסכם היא סחר חופשי על ידי מניעת מכסות ומיסים, פישוט התהליך מהבחינה הביורוקרטית ועוד.

הרעיון הכללי של ההסכם הוא טוב, הרי סחר חופשי מביא לירידת מחירי המוצרים ובכך להגדלת ההכנסה הפנויה של התושבים, אך יש בו כמה חסרונות: ניסוח הסעיפים, תנאי ההסכם, טיפול בפיחות מוניטר והיבטי זכויות קניין. בהרבה מקרים, מי שמכתיבים את התנאים הם לוביסטים של תאגידים גדולים, שלאו דווקא שומרים על האינטרס הציבורי.

אבל החשוב מכל הוא שאם יבוטלו כל המכסות, רבים מהמוצרים והשירותים המיוצרים כיום בארצות הברית לא יהיו תחרותיים ולא תהיה כדאיות כלכלית לייצרם. כבר בימים אלו, חברות גדולות בארצות הברית עוברות למדינות אחרות ומפטרות מאות עובדים שמתקשים למצוא מקום עבודה חדש. בעקבות הסכמי העבר כגון NAFTA ,FTA, ארצות הברית איבדה כ-5 מיליון משרות בתעשייה ונסגרו למעלה מ-57 אלף מפעלים. כל אותם עובדים שפוטרו התווספו למחפשי עבודה, כולם מתחרים על המשרות הנותרות ובכך מורידים את שכר עבודה הממוצע. יש האומרים שההסכמים הללו הם הגורם המרכזי לאי שוויון מהגרועים ביותר במאה האחרונה. הסכמים אלו זוכים לביקורות משני צידי המפה הפוליטית.

למדינה יש אינטרס לשמור על תחרותיות בשוק הגלובלי. ספק אם הצעות להעלאת שכר מינימום ומיסוי נוסף, כפי שמציעים המועמדים הדמוקרטיים, ישיגו את המטרה.

והזוכה הוא…

כפי שניתן לראות, לנשיא העתידי ממתינים אתגרים רבים ולא פשוטים. נדרש פיתרון כולל על מנת להאיץ את הצמיחה ולהיטיב עם התושבים. ארצות הברית כיום היא אחת המדינות בשוק הגלובלי ואם היא לא תנהג באחריות היא עלולה למצוא את עצמה מהר מאוד מדשדשת מאחור ולא בקדמת העולם כולו. יש לכך לא מעט תקדימים היסטוריים.

לסיכום, לפי הניתוח הכלכלי, עבור משקיעי הנדל”ן עדיף כל אחד מהמועמדים הרפובליקנים שמאמינים במינימום התערבות ממשלתית ורגולציה נמוכה, שמיטיבה עם המשקיעים על פני ההצעות של קלינטון וסנדרס. אף אחד מהמועמדים הרפובליקניים אינו מושלם, לכל אחד יתרונות וחסרונות משלו, כאשר היתרונות הבולטים הם הניסיון הפוליטי בניהול מדינה המובהק של ג’ון קייסיק, הניסיון העסקי העשיר של דונלד טראמפ שהעסיק והביא פרנסה לאלפי עובדים ויודע על בשרו מה הקשיים שבעל עסק נתקל בהם. וכמובן, הדבר החשוב ביותר הוא לא רק רצון והצעות מדיניות נכונות, אלא גם יכולת להשיג תוצאות, אחד הדברים החשובים כיום בשיח הציבורי. קיימת ביקורת רבה מצד קהל המצביעים של שתי המפלגות לכך שההבטחות לא מלוות במעשים, מה שמסביר את הסלידה מהמועמדים הקונבנציונליים והצלחתם הרבה של ברני סנדרס ודונלד טראמפ.

מקורות

על המועמדים:
https://berniesanders.com/issues/
https://www.hillaryclinton.com/issues/
https://www.donaldjtrump.com/positions
https://www.tedcruz.org/issues/
https://www.johnkasich.com/issues/

שכר מינימום:
http://www.latimes.com/business/hiltzik/la-fi-hiltzik-california-15-minimum-good-idea-20160327-snap-htmlstory.html
http://www.americanactionforum.org/research/counterproductive-the-employment-and-income-effects-of-raising-americas-min/
https://www.cbo.gov/publication/44995

מיסוי:
http://www.investopedia.com/articles/investing/102914/top-reasons-behind-us-national-debt.asp
http://taxfoundation.org/blog/how-would-presidential-candidates-tax-plans-impact-capital-gains
http://taxfoundation.org/sites/taxfoundation.org/files/docs/Comparison-NEW.pdf

הסכמי סחר:
https://www.washingtonpost.com/posteverything/wp/2016/03/23/the-new-trade-paradigm-pro-globalization-anti-free-trade-agreement/
http://www.huffingtonpost.com/ian-fletcher/congress-is-starting-to-u_b_9713104.html

מלאו פרטיכם ותוכלו להתעדכן בהשקעות בזמן אמת, ללא עלות וללא התחייבות:



שדה חובה*