האם כלכלת סין תתייצב או תגרום למשבר העולמי הבא?

בניגוד למשבר הכלכלי ב־2008 שהחל בשוק הנדל”ן בארה”ב, המשבר הנוכחי מבוסס על ההאטה בצמיחה בשוק הסיני, והחשש הוא שהכלכלה השנייה בגודלה תגרור את כולם למטה. בשלב זה נראה שהחשש אינו מוצדק

גיא ידין, מנהל קשרי משקיעים

לעיתים נדמה שאי אפשר להפסיק לדבר על הכלכלה הסינית. כלכלה זו ייצרה בשנת 2015 תוצר כלכלי בשווי של 11.4 טריליון דולר (נומינלי) – הכלכלה השנייה בגודלה אחרי ארה״ב. אולם במונחי שוויון כוח קנייה, לסין יש כבר כלכלה בגודל של 20.9 טריליון דולר, 12% מעל ארה”ב. סין עקפה בגודלה, אם כך, את ארה”ב בהיבט זה ותופסת כיום את המקום הראשון.

יתרה מכך, סין היא היצואנית הגדולה ביותר בעולם: בשנה שחלפה היא ייצאה סחורות ושירותים בשווי של 2.3 טריליון דולר, יותר מכל כלכלה אחרת בעולם, והיתה השנייה ביבוא, עם 1.6 טריליון דולר. כך יכולה סין גם לצבור יתרות מט”ח עצומות מהכנסותיה ממכירות לעולם, ולהשפיע על רמות המחירים מכיוון שמוצריה נפוצים למדי.

לאחר צמיחה ב-15 השנים האחרונות בקצב ממוצע של כמעט 12%, ובתוכן עשור של צמיחה רצופה של מעל 10%, ירדה בארבע השנים האחרונות צמיחתה של סין מתחת לקצב של 10% בשנה, עד שדעכה לפחות מ–7%. הבורסות שלה עברו טלטלה קשה, וכיום היא נמצאת בחובות עצומים, המסתכמים בכ-240% מהתוצר הכלכלי שלה.

סימנים למשבר? מכיוון שסין מסועפת בהרבה מאוד קשרים לכלכלה העולמית ומאחר שמדובר בסכומי עתק אין לכך תשובה ברורה, אבל מה שבטוח הוא שסין עושה הכל כדי שהנחיתה תהיה רכה ושכלכלתה תצא מכך מאוזנת. מאמצים אלה כוללים רפורמות בשווקי ההון והעבודה, מלחמה בשחיתות ושינוי האיזון בכלכלה בין צריכה לתעשייה, בין השקעה בתשתית ויצוא לרמת חיים. כך, למשל, מנהיגי סין נאבקים לשמור על האיזון בין יעד צמיחה שנתי של לפחות 6.5% עד שנת 2020 לבין טיפול בבעיית החובות.

בתדריך שהעביר ב-16 במרץ, אמר ראש ממשלת סין, לי קצ’יאנג, כי יחס החוב הגבוה של התאגידים “אינו מסמל את סין החדשה” וכי סין מעוניינת להוריד את רמות החוב האלה באמצעות רפורמות בשוק ההון. דוגמא נוספת למדיניות מוניטרית מגיעה מהבנק המרכזי בסין, שהודיע ב-29 בפברואר על הורדה של 0.5% בכמות הרזרבות שהבנקים במדינה צריכים להחזיק.

סיפור ההצלחה של כלכלת סין מתחיל במשברים קשים ונמשך בעבודה קשה וחרוצה שנמשכה עשורים רבים. נפילת הגוש הסובייטי דרבנה פתיחת שערים ונפילת חומות מסוגים רבים – ואחת מן החומות היתה חומת הסחר. מאז 1990 סין נהפכה מכלכלה זניחה ועלובה למעצמת הסחר העולמית. במשך 15 השנים האחרונות צמחה סין בקצב שנתי ממוצע של 11%, והמטבע שלה עלה מול הדולר ב-25% – נתון מרשים בהתחשב בכך שברוב הזמן המטבע הסיני היה מקובע באופן מלאכותי כדי לעודד את היצוא. אוכלוסייתה של סין גדלה באותו הזמן מ–1.276 מיליארד ל–1.375 מיליארד אנשים (מעט פחות מ-10%).

לסין היתה השפעה עצומה על העולם. ישנן אין ספור דוגמאות לכך, וביניהן שתי דוגמאות סחר משמעותיות: סין היא הקונה הגדולה ביותר של אנרגיה וסחורות, שנדרשו לתפעל את בתי החרושת שלה ולסייע בייצור תשתיות, כבישים ובתים. סין היתה הכוח המניע העיקרי מאחורי העלייה המטורפת במחירי הסחורות עד 2011 (שכללה בתוכה ירידה במשבר הסאב פריים). עליית המחירים הזאת העשירה את המדינות המייצאות סחורות והכבידה מאוד על מדינות אחרות שמייבאות אותן, כמו למשל הצרכנים הישראלים שקנו דלק במחירים הולכים ונוסקים.

סין שאבה מרחבי העולם משאבי טבע, החל ממערב אוסטרליה, שם קנתה מכרות של עפרות ברזל, אורניום ומינרלים, דרך אפריקה, שבה כבר שני עשורים היא תוקעת יתד במדינות עשירות באוצרות טבע ומשקיעה בתמורה בסלילת כבישים והקמת אצטדיונים, וכלה בכל מדינה שיכולה לייצא אליה נפט. סחורות חקלאיות גאו במחירן בזכות מעמד הביניים המתעשר של סין שצורך יותר סוכר, חיטה ובשר – ובעקיפין גם הסויה, התירס ושאר חומרי גלם למספוא בהמות התייקרו, שכן הביקוש לבשר גדל מאוד. סין ככל הנראה הביאה להתייקרות חומרי הגלם, אבל היא גם ייצאה מוצרים זולים כמו טקסטיל, צעצועים וכלי עבודה, אלקטרוניקה ואפילו מחשוב. המוצרים הזולים האלה סייעו להוריד את יוקר המחיה ברחבי העולם, תוך שהם גם פוגעים בתעסוקה במקומות שבהם פועלים מקבלים שכר גבוה יותר. דיכוי המחירים הביא במקביל לירידה בשיעורי הריבית ולעליית מחירי הנדל״ן. קשר נוסף בין סין לריבית בעולם נוצר דרך רכישות אג”ח של ממשלת ארה”ב שביצעה סין: רכישות אלה סייעו בהורדת הריבית על האג”ח, וכתוצאה מכך ריביות נוספות הקשורות אליהן.

היתה לכך גם השפעה מפתיעה על הדולר האמריקאי: ככל שסין צמחה כך הדולר האמריקאי צנח. המעבר מכלכלה ריכוזית לשוק חופשי, ההשקעה העצומה בתשתיות וביצוא על חשבון רמת החיים והצריכה הפרטית, כל אלה לא היו נטולי מחיר כלכלי כבד. מחירי הנדל”ן בסין גאו, ובמקביל לכושר הייצור העודף, נוצרו חובות גדולים. הבנקים הסינים דחפו אשראי לכולם עד שהגיעו למצב שבו מתוך חוב של 30 טריליון דולר, 6.6 טריליון דולר הם חובות אבודים.

האם סין תוכל ליישם את צעדי המדיניות שנועדו להאט את כלכלתה ולאזן אותה בלי שהדבר יביא למשבר כלכלי? ניתן לדמיין תרחישים של פשיטות רגל של בנקים, מחאות עובדים בתחומי ייצור פלדה ופחם וכו’.

נפילות הבורסות האחרונות בסין גרמו לזעזוע בשווקים, שהובילו להפסקת מסחר, וגררו נפילות חדות ברחבי העולם. בורסות אסיה, אירופה ואמריקה רשמו נפילות חריגות בעוצמתן ועוררו בהלה, אך בסופו של דבר גילו כי ממשלת סין והבנק המרכזי שלה נחפזו לתמוך בשווקים והצליחו לייצב את הבורסות במדינה.

בניגוד למשבר הכלכלי ב־2008 שהחל בשוק האמריקאי ונולד בשוק הנדל”ן וההלוואות, המשבר הנוכחי מבוסס על ההאטה בצמיחה בשוק הסיני, והחשש הוא שהכלכלה העולמית השנייה בגודלה תגרור אחריה את הכלכלה העולמית כולה למטה. זאת מאחר שסין היא אחת מצרכניות הסחורות המשמעותיות ביותר בעולם. משבר כזה יכול להוביל להעלאת הריבית בעולם וכך להשפיע על הנדל”ן לרעה, מאחר וסין לאורך כל השנים הורידה את הריבית בעולם.

משבר של אחת המעצמות הגדולות יכול להביא לגרירה ונפילה של ארצות הברית ומדינות נוספות, ולגרום למשבר פיננסי גדול בדומה למה שקרה ב 2008, מה שיכול לגרום לירידת מחירים משמעותית במחירי הנדל”ן בארה”ב. כמו כן, משבר כזה יכול לגרום לפחד גדול בקרב המשקיעים, שעלולים להיות בתקופה של קיפאון, דבר שיגרום לירידת ביקושים בנדל”ן ובסופו של דבר לירידת מחירים.

ואולם הנהגת סין מצוידת בכלים רבי עוצמה ובקופת מזומנים גדולה במיוחד שבאמצעותם תוכל לנווט גם במים סוערים. בינתיים, חשוב להבין את ההשפעות שיש לכל אלה על חיינו – מההחלטות בדרגים הבכירים ביותר בבנקים המרכזיים ועד הארנק הפרטי שלנו. Zhou Hao, כלכלן בקומרסבנק בסינגפור, מציין בתגובה כי “החברות התעשייתיות בסין ייאלצו לצמצם סיכונים ולהפחית חובות אחרת הן ייאלצו לדווח על הפסדים הולכים וגדלים”.

היצוא הסיני צמח ב-11.5% בחודש מרץ, וזאת בהשוואה לנפילה של 25.4% בפברואר – רמתו הנמוכה מזה 7 שנים. היבוא נותר ללא שינוי מפברואר וירד בקצב שנתי של 13.8%, מה שמשאיר עודף בחשבון השוטף של הקופה הסינית של 29.86 מיליארד דולר, ירידה בהשוואה ל-32.59 מיליארד בפברואר.

הבנק השוויצרי UBS פספס במעט את תחזית ה-GDP (תוצר מקומי גולמי) לשנת 2016 בסין. הירידה בצמיחה היא בשיעור נמוך יותר מהתחזיות של הבנקים: ה-GDP יורד לכיוון ה-6.6% כאשר התחזית עמדה על 6.2%. כמו כן, הבנק הגדיל את התחזית שלו לעלייה ב-GDP לשנת 2017. התחזיות החדשות יצאו רק לאחר מידע רשמי שהגיע שהראה כי הכלכלה התרחבה ב- 6.7% ברבעון הראשון של שנת 2016 וכן בשל עלייה במכירות מסחר ותעשייה מעבר למצופה.

לאחר ניתוח נתוני של הרבעון הראשון של שנת 2016, המגמה עדיין לא ברורה. לא ברור בשלב זה כיצד כלכלת סין תשפיע על כלכלות אחרות בעולם. ניתן אף לראות שחלק מהגופים רואים אור חיובי ומגמת שיפור. המשמעות: הסינים כנראה מצליחים לייצב את הספינה.

מלאו פרטיכם ותוכלו להתעדכן בהשקעות בזמן אמת, ללא עלות וללא התחייבות:



שדה חובה*