מדריך לחוסך המתחיל: כך תוכלו לשדרג את ההון המשפחתי הקיים שלכם

רו”ח לירן רובין, אנליסט בכיר בהגשמה ואב טרי, חוסך כבר שנים. עכשיו הוא מפרסם מדריך שמסביר כיצד לנצל באופן אופטימלי את ההון הקיים שברשותכם, והוא גם מציע תוכנית עבודה פרקטית

בשנים האחרונות יוקר המחיה הולך ועולה, בעיקר בעקבות עליית מחירי הדיור. כבר שנים שהשכר שלנו הופך לפחות ריאלי ביחס ליוקר המחיה ובהתאם לכך כוח הקנייה שלנו קטן. יותר ויותר צעירים נשארים לגור עם הוריהם ופחות ופחות צעירים מצליחים לרכוש דירה.

רבים מאיתנו נמצאים במקום הנוח שמתלונן על הממשלה, החברות הקמעונאיות והטייקונים, שמתלונן על יוקר המחיה ומחירי הדיור, אבל כמה מאיתנו באמת עושים משהו? ואני לא מדבר על מחאה חברתית או לגור באוהל, פוסט בפייסבוק או עמדה בדיון המשפחתי של ארוחות שישי.

לפני מספר שנים סיימתי את התואר, התחתנתי וכשהבנתי (חלקית באותה תקופה) שאף פוליטיקאי לא באמת הולך לעשות או לשנות משהו, החלטתי לקחת את העניינים לידיים. לפני היציאה לקרב (וכן, זה לחלוטין קרב) התחלתי קודם כל בשיעורי בית. בחינה אישית של התא המשפחתי שלי, שדה הקרב, הכלים שיש לי ולבסוף מטרות ויעדים.

באותה תקופה אשתי ואני היינו בתחילת הקריירה, היא המשיכה לתואר שני ואני התחלתי התמחות בחשבונאות. על מנת להגדיל את ההון שכבר צברנו עמדה בפנינו האפשרות הבסיסית והמובנת מאליה – לחסוך. אבל זה לא מספיק, בטח לא בשביל להדביק את עליות המחירים ובהתחשב בשחיקת השכר הריאלי. האפשרות הנוספת היא להשתמש בכסף שצברנו כדי לעשות עוד כסף. מכאן, לתא המשפחתי קיימים שני מקורות הכנסה פוטנציאליים – הכנסות מעבודה והכנסות הוניות. מכיוון שלכל אחד תחום עיסוק שונה, ניסיון שונה ויכולות שונות – הכנסות מעבודה הן אינדיבידואליות ולכן אתייחס בדבריי להכנסות הוניות.

שדה הקרב שלנו הוא אפשרויות ההשקעה. אפשרויות ההשקעה הקיימות הן רבות, בין היתר, פקדונות בבנקים (פק”מים), מלוות קצרות מועד של בנק ישראל, אג”ח ממשלתיות וקונצרניות וכמובן שוק המניות. באמצעות השקעות אלו נייצר רווחי הון, או לצערנו גם הפסדי הון. חשוב להיות ערים שגם זה קורה.

על מנת להבין מהם הכלים שיש לנו, עומדת בפנינו משימה לא קלה. התחלתי לאסוף את כל המכתבים שנשלחו ולבדוק מהו באמת היקף ההון שצברנו. קרנות פנסיה וקרנות השתלמות שנצברו, קופות גמל שאבאאמאסבאסבתא פתחו לנו עוד כשהשקל היה שקל ישן (אפשר להיעזר באתר “הר הכסף” של משרד האוצר ובמסלקה הפנסיונית), ריכוזי יתרות של חשבונות הבנק כולל פקדונות ותוכניות חסכון. עכשיו אנחנו יודעים מה ההון שצברנו ואיפה הוא מושקע.

השלב האחרון לפני שנעבור ליישום בפועל הוא קביעת מטרות ויעדים. נקודה זו קריטית והיא מסכמת את כל השלבים הקודמים. עלינו לגבש כעת אסטרטגיית השקעה שאנו צופים שתשיג את מטרותינו. באמצעות הכלים שיש לנו, קרי ההון שצברנו, נשקיע באפשרויות ההשקעה שמיפינו ואנו צופים שיניבו לנו את הרווחים שקבענו כיעד. כך, לדוגמא, אם נקבע שאנו רוצים להכפיל את ההון שלנו תוך 5 שנים עלינו לווסת את השקעותינו במסלולים שיניבו לנו 20% לשנה בממוצע, או לחילופין אם צברנו 100 אלף ₪ ואנו רוצים להגדיל את ההון שלנו ב-10,000 ₪ בשנה עלינו להצליח לייצר 10% תשואה בשנה.

אז תכל’ס, מה עושים?

כשבחנתי את אפשרויות ההשקעה שלי, את היכולות האישיות שלי ואת רמות הסיכון שאני מעוניין להיחשף להן הגעתי למספר מסקנות.

ראשית, חילקתי את היתרות לזמן ארוך, בינוני וקצר. קרנות הפנסיה סווגו תחת זמן ארוך מכיוון שייפדו רק בפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות סווגו לזמן בינוני מכיוון שלא היתה לי כוונה למשוך אותן בקרוב והתייחסתי אליהן כחסכונות קצה לשימוש במקרי צורך חריגים. יתרת ההון היתה בעו”ש או בפקדונות בנקאיים וחלק קטן בתיק השקעות פרטי בשוק ההון.

שנית, בחנתי את השימושים. קרן הפנסיה תישאר סגורה עוד זמן רב ולכן הגדרתי אותה כנכס שניתן לסכן אותו ובהמשך יהיה ניתן לתקן הפסדים אם יהיו או לעבור מסלולים. יתרת ההון צפויה לשמש לרכישת דירה ו”כרית ביטחון” להמשך, לכן לא רציתי להשקיע באפיקים מסוכנים שקרן ההון עלולה להיפגע.

בחנתי את אפיקי ההשקעה. במניות, למשל, התשואות יכולות להיות יפות, אבל אני יודע שיכולות ההשקעה שלי במניות נמוכות כי אין לי זמן לקרוא סקירות שוק, לבחון מניות, לבצע מכירות ורכישות ולמען האמת זה גם לא כל כך מעניין אותי, כלומר הסיכון שלי בשוק המניות גבוה בעיני.

פקדונות בנקאיים, מלוות בנק ישראל ואג”ח ממשלתיות מציעים תשואה נמוכה מאוד בשנים האחרונות ואג”ח קונצרניות מציגות תשואות טובות אבל התחשב בהסדרי החוב החוזרים ונשנים אני שמח שקיבלתי החלטה לא להיכנס לשוק הזה. האפשרות היחידה שנותרה לי להיכנס לשוק ההון ולקוות שהתיק ינוהל בצורה טובה ומקצועית היתה באמצעות בתי ההשקעות הפרטיים, אך גם היא לא הייתה רלבנטית כשהסתבר שהסף הוא באזור ה-250-300 אלף שקל. מפה לשם, במשך מספר שנים מצאתי את עצמי חשוף לשוק ההון רק באמצעות מסלולי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות ועיקר ההון שנותר והחסכון השוטף נצברו בפקדונות בנקאיים שונים, אשר צוברים ריבית אפסית.

כך היה עד לפני כשנתיים, כשנחשפתי להגשמה. כשהבנתי את אופן העבודה, איכות הבטחונות והכי חשוב את האנשים שאני עובד איתם ומנהלים את הגשמה, קיבלתי החלטה להשקיע גם. קודם כל מחשבים מסלול מחדש: בדקתי את היקף ההון הקיים, מהי רמת הסיכון שאני רוצה להיחשף אליה ולכמה זמן אני רוצה ויכול לסגור את הכסף בהשקעות. באותה תקופה היה רק את מסלול ההון לצערי, ולכן השקעתי רק במסלול זה. כבר ברבעון הקרוב צפויות להיפרע לי שלוש השקעות ואז נוכל לראות בפועל האם הצלחתי להשיג את המטרות שקבעתי לעצמי. מסלול המימון היה יכול להיות מאוד אטרקטיבי למשקיע כמוני שמחפש רמת סיכון נמוכה יחסית. היום, אחרי שמרבית ההשקעות שלי עברו את קו השנה הראשונה, אני יכול לומר שאם אצליח לסיים את 2016 עם עמידה ביעדים שהצבתי, והיעדים ל-2017 יהיו דומים (או גבוהים יותר), בשנה הבאה כבר אפעל אחרת ואבנה אסטרטגיה שכוללת גם את מסלול המימון.

חשוב לציין שאת בדיקת היתרות באפיקי ההשקעה השונים חשוב לבדוק מדי פעם, לפחות אחת לשנה (ולדעתי אף עדיף הרבה יותר). זה שומר על פוקוס ועוזר לוודא שעומדים ביעדים, ניתן לשנות פוזיציות בהשקעות מסוימות וגם להיערך בהתאם. בהשקעות בהגשמה אמנם אין לזה משמעות כי ההשקעה היא פרויקטלית, אבל בקרנות הפנסיה וההשתלמות ניתן לעבור מסלולים ולשנות חשיפה לסיכונים תוך כדי תנועה.

המאמר עזר לכם? קראתם ויש לכם שאלות? יש משהו שהייתם רוצים שארחיב עליו או נושא שנדון בו? אתם מוזמנים לשאול שאלות באמצעות פנייה בצור קשר או לחילופין להשאיר פרטים. נשמח לחזור אליכם

מלאו פרטיכם ותוכלו להתעדכן בהשקעות בזמן אמת, ללא עלות וללא התחייבות:



שדה חובה*