מימון ההמונים מגייס כיום כ-34 מיליארד דולר בשנה ולא מתכוון לעצור שם

נשיא ארצות הברית היוצא ברק אובמה היה מהראשונים לזהות את מהפכת גיוס הכספים באמצעות הציבור, וגם בישראל עבר חוק שצפוי להגדיל את היקף מימון ההמונים בקרוב

גלי רוט, מחלקת כספים

מימון המונים, ובשמו באנגלית Crowd Funding, הוא תופעה שתפסה תאוצה בעשור האחרון. עם ההתפתחות הטכנולוגית והתקשורת הבינלאומית, המתאפשרת דרך רחבי הרשת האינטרנטית, העולם גילה את הפוטנציאל שיש לכוחם של רבים כשהם מצטרפים יחד למטרה משותפת.

על גבי פלטפורמות דיגיטליות מתהוות קהילות חדשות, כאשר בזכות התפוצה הרחבה הן מאגדות בתוכן קהל רב של משתתפים, וכשעולה הצעה קונקרטית נאספים לטובתה סכומי כסף שונים, גבוהים כנמוכים, המצטרפים יחד לכדי הון משמעותי, באופן שהשלם גדול מסך חלקיו.

אנו נמצאים בעידן של שיתוף, וזה בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות כדוגמת פייסבוק, אינסטגרם וסנאפצ’ט וכן בפלטפורמות למימון המונים כדוגמת אינדיגוגו וקיקסטארטר. הפלטפורמות מתקיימות בזכות ההמונים והתקשורת ביניהם, כאשר אם בפייסבוק ההשפעה היא בעיקר חברתית / פוליטית, לעיתים אף יותר מההשפעה העיתונאית, כמו במקרה של נשיא ארצות הברית הנכנס דונאלד טראמפ, בפלטפורמות למימון המונים ההשפעה היא בעיקר כספית, ועד כה גויסו באמצעות הפלטפורמות הללו מיליארדים רבים של דולרים.

מימון המונים כולל בתוכו מספר סוגים של גיוסי הון:

מימון המונים פילנטרופי

מדובר בגיוסים אידיאליסטים, כאשר מטרת הגיוס היא בדרך כלל הומנית. ברחבי הרשת ניתן לראות קמפיינים רבים המגייסים כספים למען חולים ואוכלוסיות חלשות: החייל אלאור אזריה גייס בהדסטארט תוך זמן קצר כ-600 אלף ש”ח מכ-4,000 אנשים המאמינים בחפותו.

מימון המונים בשיטת Reward

גיוס באמצעות רכישה מוקדמת של מוצר או פטנט המוצג לקהל משתמשים פוטנציאליים המוכנים לשים את סכום עלות המוצר בתמורה לכך שיקבלו אותו לכשיצא ובכך לעזור במימון פיתוח ומימוש המיזם. בעולם הקולנוע והמוזיקה אף הופקו בדרך זו סרטים ודיסקים רבים.

Lending Person to Person – P2P

פלטפורמה המאפשרת מתן הלוואה נושאת ריבית בין הגולשים. על ידי צמצום עלויות ומתווכים בין הלווים למלווים נוצרות אופציות לגיוס מימון ממקור חדש ולתשואות.

Crowdfunding / Debt

גיוסי הון מההמונים המבוססים על מכשירים פיננסיים, כגון הלוואות המירות (הלוואה הנושאת בתוכה אופציית המרה למניות), מניות ואג”ח מאפשרות למיליוני משתמשים ברחבי הרשת להשתתף בעסקאות יזמיות בעלות פוטנציאל תשואה גבוה יחסית שעד כה התאפשרו רק לקהל משקיעים מתוחכם ולקרנות הון סיכון.

קצת מספרים

הצמיחה של תעשיית מימון ההמונים מרשימה למדי. אם ב-2010 היקף הגיוסים באמצעות מימון המונים הסתכם בכ-880 מיליון $, ב-2015 היקף גיוסים כבר עמד על כ-34 מיליארד $. מדובר במהפכה. תעשיית ההון סיכון, לשם השוואה, מוערכת בכ- 30 מיליארד $ בממוצע.

בואו נדבר על הרגולציה

הסיכונים הגלומים למשקיעים במיזמים פרטיים הינם סיכונים קיימים, ויחד עם זאת הם מרוסנים על ידי רגולציה פורצת דרך מצד הרגולטורים ברחבי העולם, מתוך הבנה כי המציאות משתנה ומכתיבה כללי משחק חדשים.

נכון להיום בישראל, חברה פרטית אינה מורשית להציע ניירות ערך ליותר מ-35 משקיעים פרטיים ללא פרסום תשקיף. בדצמבר 2015 עבר בקריאה שלישית בכנסת חוק המסדיר מימון מיזמים בשלבים מוקדמים באמצעות אתרי מימון המונים ללא תשקיף, ומתבסס על חקיקת ה-JOBS ACT. החוק מסדיר את הפעילות של אתרי מימון המונים Equity Crowdfunding, ובעצם מאפשר גיוס הון למיזמים פרטיים ממספר בלתי מוגבל של משקיעים קטנים.

החוק מפרט את התנאים להפעלת אתרי מימון המונים ( “רכז הצעה” ), אשר יהיו תחת פיקוחם של הרשות לניירות ערך. בנוסף, החוק קובע מגבלות על מנת לספק הגנה למשקיעים לא מנוסים:

  • סכומי ההשקעה – הבחנה בין משקיע כשיר לבין משקיע לא כשיר. משקיע שאיננו כשיר יוכל להשקיע עד 10,000 ₪ במיזם, ועד 20,0000 ₪ בשנה.
  • תקרת הסכום לגיוס – עד 3 מיליון ₪ למיזם במהלך תקופה של 12 חודשים עוקבים.
  • שקיפות המידע למשקיע – שקיפות זו כוללת דו”ח שנתי, תכנית עסקית ל-12 חודשים ועוד. החוק ייכנס לתוקף לאחר אישור התקנות של הרשות בידי שר האוצר.

לעולם כזה של עסקים יש שני נהנים עיקריים: הצד של המשקיעים, והצד של היזמים. הכח של ההמונים בא לידי ביטוי בבחירתם במה הם משקיעים את כספם, והם דוחפים את המיזם להצליח. בכך שהם מסכנים את כספם הם מביעים אמון ביזם וברעיון המיזמי ובפוטנציאל הרווחי שלו, ומאפשרים לו לצאת מן הכוח אל הפועל.

הקמפיין של נשיא ארצות הברית היוצא ברק אובמה, מומן באמצעות מימון המונים. גויס לקמפיין סכום של 690 מיליון דולר מגולשים באינטרנט, כאשר בזכות אותם המונים שתמכו בו כלכלית וכמובן שהצביעו עבורו לבסוף בקלפיות, הוא נבחר, והוא זה שגם קידם את החוק שמסדיר את גיוסי ההון במרחב האינטרנטי.

חידוש נוסף שהעולם הזה מביא אל פתחנו הוא הבחירה באפשרות זו על פני הדרך המסורתית הרגילה שהיתה נהוגה עד כה. בעבר היה על יזם לפנות למימון באמצעות גופים מוסדיים, ורק הם אלו שנחשפו להשקעות, המצריכות מצד אחד סכומים משמעותיים ומאידך יכולות לגרוף רווחים אדירים. כיום גיוס הון בדרך של מימון המונים מאפשרת גם לאנשים הפרטיים, בזכות כמות המשתתפים הרבה, לקבל את ההזדמנות להשקיע בפרויקט עסקי בעל פוטנציאל הנושא עימו תשואות גבוהות וזאת בהשקעה יחסית נמוכה .

מימון המונים פועל גם לטובת היזמים עצמם בכך שהוא לא מצריך אותם להיגרר למהלך המסובך והיקר של הנפקה בורסאית.

נראה שמודל זה מתפתח ברחבי העולם, דבר הגורם מן הסתם למוסדות הבנקים המסורתיים להזיע ולהעמיד בסימן שאלה את המשך קיומם בעולם העסקי החדש.

מלאו פרטיכם ותוכלו להתעדכן בהשקעות בזמן אמת, ללא עלות וללא התחייבות:



שדה חובה*